
אפשר לצאת מאורים, אבל אי-אפשר להוציא את אורים מהלב
ב-7/10 בבוקר הכל השתנה במדינת ישראל בכלל, ובקיבוץ אורים בפרט. באותו בוקר קשה, חברים, תושבים, ילדים, ותיקים ואורחי הקיבוץ התעוררו לרצף של 29 אזעקות. באורים אין מרחבים מוגנים בבתים. הבהלה, הפחד והבלבול ניכרו במפגשים בחדרי מדרגות ובאזורים מוגנים משותפים. בהנחיית הצבא והמועצה האזורית, התפנו חברים ותושבים מהקיבוץ.
בשל העובדה שאורים נמצא במרחק העולה על 7 ק״מ מגבול הרצועה, חברי הקיבוץ אינם זכאים לסיוע מהמדינה במימון המקומות אליהם התפנו. קהילה שלמה, שעדיין מפוזרת במקומות שונים בארץ ,ללא אופק חברתי-כלכלי ברור, ללא תכנית חינוכית סדורה, חיה כבר חודשים בפחד, חוסר אונים וחוסר וודאות.
כולנו היינו בעבר חלק מאורים.
כולנו רוצים בטובת אורים.
אורים בלב שלנו.
אנחנו פונים בקריאה צנועה אך דחופה לכל מי שקיבוץ אורים יקר לליבו, לסייע בתרומה שתעזור לקיבוץ בתקופה הכי מורכבת ומאתגרת שידע. בכדי לסייע לאורים להשתקם הקמנו את עמותת ״אורים בלב שלנו״ לרווחת הקיבוץ, שהכנסותיה ישמשו לשיקום תחושת הבטחון ועזרה בחזרה לחיים שוקקים באורים.
כל תרומה תסייע ותתקבל בהערכה רבה.
